אל תדחו את הקינה , הקשיבו לבלוז: תשובה לדברי ליסה פרץ בעיתון הארץ

ללא ביקורת על ישראל, אנחנו חוזרים ונופלים בדיוק לתוך פחי האנטישמיות והפשיזם שהביאו ליצירתה. עלינו להקשיב לקולות הדיאספוריים, ולא להניח חומה רגשית ופוליטית בשם ה"פטריוטיזם" שהוא בעצם המשך של דיכוי בדרכים אחרות. מאמר שלי באתר העוקץ  מצטרף לשיח על ברלין מהדיון הער שנערך לאחרונה על ישראלים בברלין נעדר במידה מסוימת המרכיב התרבותי הדיאספורי העצמאי. דווקא בימים אלו אני מוצאהמשך לקרוא "אל תדחו את הקינה , הקשיבו לבלוז: תשובה לדברי ליסה פרץ בעיתון הארץ"

קריאת שירה מזרח תיכונית בברלין

While the Middle East conflict rumbles on, ten thousand creative Israelis have moved to Berlin. Norbert Kron (titel thesen temperamente) recently launched the story book, Wir vergessen nicht, wir gehen tanzen, about the relationships of young Israelis and Germans. Now he brings two amazing Tel Aviv artists to Soho House Berlin: Tal Alon, the founder of Berlin’s Hebrew-language Spitz magazine, and Mati Shemoelof, the political poet and novelist and the writer Norbert Kron. Here two poems from a vibrant panel with poems, provocations and politics. 25.11 19-00 Berlin.

מי מסתתר מאחורי ההחלטה של הקשחת הגבולות של הזוכים בפרס ספיר לישראלים המתגוררים בישראל בלבד

אחרי הזכייה של רובי נמדר, בפרס בשנה שעברה, עם ספרו המצויין "הבית אשר נחרב" נדמה כי התרבות הישראלית נתנה לעצמה רגע של שחרור. רובי שמתגורר בניו יורק, רואה את עצמו כישראלי, אך כרגע עם הקשחת גבולות של זהות הזוכים של פרס ספיר,הוא וכשרונות רבים, כמאיה ערד יישארו מחוצה לפרס. התרבות הדיאספורית היהודית תמיד העשירה את התרבות העברית עם היצירה למשל של ברדיצ'בסקי ואחרים. אז מדוע ישראלים שרואים עצמם חלק מהישראליות ויוצרים בעברית, צריכים להישאר מחוץ לתרבות הישראלית.