מגדלור לעתיד אחר: מסע אל עולם הקומיקס החברתי והפוליטי בישראל

הקומיקס בישראל הוא דמות המראה של הפוליטיקה והרב-תרבותיות בישראל. מפתיע להיווכח כי הוא אינו צומח מתוך המעמדות הנמוכים, כפי שאירע במקומות רבים בעולם (ראו מאמרו של ד"ר דני פילק, "הפוליטיקה של תרבות עממית: הקומיקס כמשל").[2] אלא להפך – הקומיקס מחזק ומכונן את ההגמוניה האליטיסטית של אלה השייכים לתרבות העילית, שכן על צרכני הקומיקס נמנים דווקא השכבות המבוססות מבחינה כלכלית. בשל כך מייצג הקומיקס נרטיבים של זיכרון אירופוצנטרי וסדר-היום האמנותי והפוליטי שלו לרוב דוחה עיסוק נרחב בשאלות חברתיות. למשל, נוכל למצוא התייחסויות רבות לשואה בחוברות קומיקס שונות, אך כמעט ולא נמצא בהן דיון בזיכרון היהודי-ערבי (ראו את העבודה של יובל כספי על מוסא שלוש, ראש-העיר היהודי-ערבי של תל-אביב), או בצלקות היסטוריות אחרות (ראו עבודה של דולה יבנה על פרשת חטופי-תימן), או בשאלה הקולוניאלית/פוסטקולוניאלית (ראו מאמרה של דליה מרקוביץ', "קומיקס אפריקאי – אפריקה בקומיקס: רשמים מן הביאנאלה לאמנות, ונציה 2007 ").

לא הומרוס ולא חוצלארץ: על שני כתבי עת "מסמרים" ו"אורות"

לא הומרוס ולא חוצלארץ: על שני כתבי עת "מסמרים" ו"אורות"

חירות המכתב: חליפת מכתבים, ואלטר בנימין וגרשם שלום, תרגום מגרמנית: הראל קין, בעריכת גרשם שלום, עריכה מדעית: פרופ' איטה שדלצקי, הוצאת רסלינג, 327 עמודים, 2008.

"חליפת מכתבים כגון זו שמנהלים אנחנו היא כידוע לך דבר יקר ערך עד מאוד, אבל היא גם מחייבת ריסון וזהירות. הזהירות הזאת אינה אוסרת על עיסוק בשאלות קשות. אבל יש לעסוק בהן רק באופן האישי ביותר. כל עוד כך קרה שמורים הקטעים הנוגעים בדבר – ובכך אתה יכול להיות בטוח – ב"תרשומת הפנימית" שלי. אבלהמשך לקרוא "חירות המכתב: חליפת מכתבים, ואלטר בנימין וגרשם שלום, תרגום מגרמנית: הראל קין, בעריכת גרשם שלום, עריכה מדעית: פרופ' איטה שדלצקי, הוצאת רסלינג, 327 עמודים, 2008."

חמלה זה לא מספיק: על ספרו של יהושע קנז (2008) "דירה עם כניסה בחצר וסיפורים אחרים"

ספר הסיפורים החדש של יהושע קנז משקף את חוסר האונים שלו לומר אמירה חדה על החברה בישראל. הסיפורים כתובים בכישרון רב, רחוקים מהמציאות אבל גם נטועים בה – אבל מתקשים לייצר חזון חברתי כולל.