הנה אני יושב, עם שני פליטים ממשהד

נשאלתי מהי חירות, מהי הגירה, מהי פליטות וכתבתי על כך פוסט ארוך ביותר שפורסם במיוחד לפסח.

רשעות קלילה ומינורית: אפר, מחט, עיפרון וגפרור לרוברט ואלזר

מה קושר את הזמר האמריקאי דניאל ג'ונסטון שהופיע לאחרונה בבארבי, ליוצרים שהוצגו בתערוכה "במעגלים אחרים: אמנים אאוטסיידרים, נאיבים, אוטודידקטים" שאצרה רותי דירקטור במוזיאון חיפה, אל ספרו של רוברט ואלזר שמתפרסם בהוצאת עם-עובד? אתם בטח כבר מנחשים. כל השלושה הם יוצרי שוליים, שהתרבות המרכזית דחתה. לפעמים כמו ג'ונסטון הם זכו להכרה עוד בימי חייהם, אבל גם הם ייצגו את הדחוי (ג'ונסטון התפרסם בין השאר בשל האהדה של קורט קוביין המנוח שלבש את חולצת אלבומו של ג'ונסטון).

חיה בתוך בועות של קולה: תרגום לשיר של ונסה ספוי (Vanessa Safavi)

שותה קולה מתוך בקבוק זכוכית, ומנסה לדמיין את עצמי חיה בתוך בועות…

חוזרים אל סיפורי ההגירה המזרחים

מדהים אותי שסיפורי ההגירה המזרחיים עדיין חוזרים אל ימינו – כפי שהופיעו משנות השישים והלאה בכתיבה של שמעון בלס, סמי מיכאל, סמיר נקאש, נהוראי שיטרית, עד לסמי ברדוגו, דודו בוסי ואחרים. הטראומה שהותיר ההגירה לא ניתנת להוצאה מתוך ההווה. אך הספר של ימית ארמביסטר נכתב דווקא בארה"ב ותורגם בישראל. דווקא ציפיתי למבט מחודש על ההגירה, ומרגיש שקיבלתי את אותו שטנאץ הכולל: נוסטלגיה לעולם הערבי במרוקו, המעבר הקשה לישראל, ההתגברות על המכשולים וכד'.

סִבַּת הַמָּוֶת: נֶחְנַק מִשִּׁירֵי אַהֲבָה | האסון מתחיל בארוחת עסקים

שיר חדש מתוך הספר השירה האחרון שלי "האסון מתחיל בארוחת העסקים", אחריו לא יהיו יותר שירים. כואב לי להפרד מעולם השירה, אך זהו המצב. שבוע טוב

נקודת העקירה ממש בפתח העלים: השאלון באתר "מעמול"

תשובות שלי לשאלות מגוונות שהוצבו על ידי מור דרעי במדור "מעמול" באתר הסטודנטים של מכללת ספיר

שירה בין חזז לבין שמואלוף: ערב שירה אשדודית, במרחב של סמי שלום שטרית

שירה בין חזז לבין שמואלוף: ערב שירה אשדודית, במרחב של סמי שלום שטרית