לאכול את החרא שבישלתם | יובל גלעד ומתי שמואלוף VS. הגזירות של שר האוצר יאיר לפיד ומפלגת "יש עתיד"

מגיע לך, עם ישראל, שר האוצר שבחרת בו. חצי מיליון איש או כמה הצביעו לפיד, משיח שקר עם שרירים ושיניים נוצצות, והמתלבטים האחרים בחרו בנט. אז מגיע לכם הקיצוץ בקצבאות הילדים, העלאת מס הכנסה, מיסוי דירה ראשונה, סיגריות, המאות שקלים שנשלם עוד ועוד עד שנטבע. יכולתם להצביע יחימוביץ', מעצבנת ככל שתהיה, אבל לא רציתם. מגיע גם לכם, פעילי המחאה. הייתם צריכים להקים מפלגה, לא לקחת את הפיתרון הקל ולחבור לעבודה. מגיע גם לכם, חרדים, הקיצוץ בקצבאות. לא כי אתם תלמידי ישיבה, זה דווקא חשוב וחתרני – ללמוד בעולם מעשי כמו טנק, אלא כי אתם מצביעים למפלגות שונאות ערבים, שמעדיפות שנתפוצץ כאן כולנו מאשר נתפשר ונחיה יחד. מגיע גם לכם, מצביעי ליכוד, אוהדי בית"ר ירושלים, שונאי ערבים מזוינים שכמותכם, שתחנקו מחוסר כסף עם הביבי שלכם. טור חדש של יובל גלעד.

להתחבר למזרח התיכון דרך המוזיקה | מתי שמואלוף ואופיר טובול

בראיון ל"אל ערבייה" לפני כמה שנים, אמרה הזמרת הישראלית הפופולרית ביותר בעולם הערבי, זהבה בן, כי הייתה מעוניינת לשיר בעולם הערבי בכלל ובביירות ועזה בפרט. אך מערכת הביטחון הישראלית אסרה עליה להכנס לעזה, בשל שלטון החמאס. בראיון מאוחר יותר אמרה שחלומה הוא להופיע בבית האופרה בקהיר, היכן שהופיעה הזמרת הנערצת עליה ביותר, אום כלת'ום. זהבה בן מבטאת בדבריה את הרצון הטבעי של מזרחים רבים בישראל להתחבר לשורשים הערבים של התרבות שבתוכה חיו הוריהם במשך דורות רבים. המוזיקה המזרחית מבטאת את הגעגוע של כמעט מחצית תושבי ישראל לשמור על המרכיב הערבי בתרבותם. אך מעבר לשאלת המוצא, ההיסטוריה והביוגרפיה, מדובר כאן בשאלת מיקומה של ישראל במזרח התיכון ונוגעת לכל אזרחי המדינה, מזרחים ולא מזרחים. ביום שהמוזיקה הישראלית תתחיל לייצא תרבות ערבית למדינות השכנות, קרובות כרחוקות, היא תוכל להגדיל את הצלחותיה ולהכפיל ואף לשלש את מכירותיה. התרבות המזרחית, הים-תיכונית, יכולה בקלות לקפוץ מעל המחסום ולהביא קהלים חדשים. כבר כיום אנחנו יודעים על רבים במדינות השכנות שמכירים ואוהבים שירים של אייל גולן וזמרים אחרים, בטח ובטח בשטחי הרשות הפלסטינית, שם קהל רב מעודכן במוזיקה מזרחית-ישראלית חדשה. יותר קל יהיה למכור מוזיקה מזרחית במשרק (האיזור הגיאוגרפי מאיראן ועד מצרים) ובמגרב (ממרוקו ועד מצרים) במקביל לייצוא התרבותי לארה"ב ולאירופה. ושימו לב גם שלא מעט מההצלחות באירופה היו של להקות וזמרים ששמרו על הצליל הערבי, כדוגמת עופרה חזה ועוד.

ענף השירה נמצא בנקודת השפל הגדולה שלו ולכן אנו זקוקים להכרזה על שנת השירה הישראלית

בשנת 2012 החלו אנשי האיגוד לאסוף חתימות ליוזמה של הכרזה על השירה הישראלית כחלק מהנושא העיקרי של שנת הלימודים הבאה (תשע"ד). הצעד הזה אולי יוליד יום אחד הבנה בנוגע למקום המרכזי של השירה ושל התרבות בתוך ליבה של המדינה. אסור לנו לחשוב כי תרבות צריכה להישאר אך ורק בתחום כוחות השוק, עלינו להביא אותה קדימה ולחשוב כמו עמיתינו במערב.

ערספואטיקה מציגה

קטע מתוך הסרט (בהכנה) של היוצרת נעמית מור-חיים על הקבוצה הכי חברתית שקמה בשירה העברית + שיר מהופעתי בערספואטיקה

הסיפור על נמר השלג מחליף את ההיסטוריה: על הכלה הנצחית של צ'ינגיס אייטמטוב

"נמר השלג (הכלה הנצחית") מאת צ'ינגיס אייטמטוב מקירגיזסטן הוא ספרו האחרון ונכתב בשנת .2006 העלילה סובבת סביב ארסן, עיתונאי מלא פאתוס שהקריירה שלו בדעיכה.

“אנחנו כותבים אותך מולדת”– המקרה של הגירת יהודי עיראק

בחרתי לפתוח בדברי המשורר והסופר יצחק לאור, אשר בחן את הקשר בין הזכרון הלאומי לבין הספרות הישראלית, משום שהוא בטא נכונה את הקונפליקט בין המדינה ובין ייצרני הידע בתרבות. יצחק לאור בדק את הקשר בין הזכרון לבין השכחה, בתוך האינטיליגנציה הישראלית, לגבי עובדת התרחשות ה"נָכְּבָּה" הפלסטינית, אשר כללה גירוש של מאות אלפי פלסטינים ממדינת ישראל והריסת כארבע-מאות כפרים מיישוביהם[2]. יצחק לאור טען כי בניית האומה הישראלית כללה הרבה מאוד דברים "שצריך היה לשכוח" ובהערת שוליים הוא הזכיר את שפת היידיש ואת מה שעוללו למזרחים שהם הגיעו לישראל.[3]

צדק: למנות מזרחי לבית המשפט העליון

הוועדה לבחירת שופטים היתה אמורה לבחור השבוע שופטים חדשים לבית המשפט העליון. אך אין בשמות המוצעים שום שופט מזרחי. האם זו לא פגיעה בעקרון השוויון החוקתי? האם כך לא משאירים ציבור שלם מנוכר?

ז'אנר סרטי הבורקס ומאמרים נבחרים על קולנוע ישראלי

לפני זמן מה קיבלתי הצעה לכתוב ערך על ז'אנר סרטי בורקס לאנתולוגיה יהודית שראתה אור בברזיל. הנה הגירסא העברית של הערך.

פה ושם בארץ פלסטין

התלוויתי לתנועת המחאה של שייח' ג'ארח. הביקור כלל נסיעה לבית צפאפה, שער שכם ולבסוף בסיור בתוך השכונה. הנה הרשמים שלי הכוללים גם תמונות, מוזיקה ושירים.

כמה זמן נחיה על הסער: על ההחלטה להוציא את הנכבה מתוך תוכניות הלימוד

החלטת שר החינוך גדעון סער להוציא את מושג "הנכבה" מתוכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך במגזר הערבי, היא משגה גדול. לפי ההצעה המתוקנת של "חוק הנכבה", לא יהיה היבט פלילי בציון יום העצמאות של ישראל כיום אבֵל. עם זאת, משרד האוצר יוכל למנוע תקציבים ממוסדות שיממנו פעילויות שמערערות על אופיה היהודי והדמוקרטי של המדינה. שרהמשך לקרוא "כמה זמן נחיה על הסער: על ההחלטה להוציא את הנכבה מתוך תוכניות הלימוד"