על האש בגן סאקר ביום השואה: לא להקל ראש גם במיעוט

מנגל: תמונת אילוסטרציה cc: flickr
מנגל: תמונת אילוסטרציה

פרסום התמונה של כמה חרדים שעשו "על האש" בגן סאקר בערב יום השואה היה צעד נכון. חופש הביטוי בישראל חשוב ואסור להשתיק תמונות, גם אם הן לא פשוטות, דווקא בשל הסכנה שיש מי שמנסה להדחיק את הבעיה. חרדים רבים, כמו רבים מהחילונים, לא תמיד מסתדרים עם הנרטיב ההגמוני, אבל הקריאה להצניע את השוני וההבדל לא באמת מסתדרת עם חופש הביטוי. לתקשורת יש הזכות והחובה לפרסם תמונות קשות שמצביעות על קונפליקטים המתרחשים בזמנים רגישים כיום השואה או כיום הזיכרון. 

אין לנסות לייפות את הדברים – מרבית החרדים שעשו "על האש" בירושלים ביום ראשון בערב ידעו שזהו ערב יום השואה. אין אדם בישראל שלא ידע – ערבים כיהודים, חילונים כדתיים, עשירים כעניים: כולם יודעים שמדובר ביום זיכרון שמאחד עם שלם, ויש לכבדו. אבל באופן מודע אותם אנשים בחרו ללכת ולהפגין חוסר כבוד כלפי אותם ניצולי שואה שחיים עדיין בקרבנו. אמנם לא צריך להשוות את הדברים לחילול השם, כפי שעשה הרב מצגר, שהרי המדינה שקבעה את יום השבתון אינה האחראית הרוחנית של האזרחים ומותר להם לנוע לכל מקום בכל יום, ואולם הצו הפנימי של כל אחד מאותם חוגגים היה יכול להנחותם לנהוג אחרת.יקומו הקולות שיאמרו שאלו רק העשבים השוטים של החברה החרדית בפרט ושל היהדות האורתודוקסית בכלל. אך זהו גם זלזול באלו שמתנגדים לנרטיב הציוני. הסיפור הכולל של החברה החרדית אינו אותו סיפור של הציונות. הוא סיפור אחר ומתנגד בהמון צורות ומחשבות לסיפור ההגמוני של מדינת ישראל. הסימפטום במקרה הזה – של יהודים אורתודוקסים שהלכו לעשות מנגל ביום השואה – הוא עמוק יותר ממה שידוע. ואיני אומר זאת כדי להסית. אני אומר את זה כי יש מציאות שבה התרבויות אינן חופפות ועלינו להיות ערים לכך.צריך לשאול שאלות קשות על החינוך בעולם החרדי ועל המקום של השואה בו. אסור לקבל בקלות את התשובות התיאולוגיות של החינוך הדתי האורתודוקסי. ראשי הקהילה וגם הקהילה עצמה צריכים לעשות בדק בית רציני ולבדוק היכן ואיך הם מקבלים את יום הזיכרון בתוכם. כל צורה הפוכה של זלזול וחוסר כבוד כלפי הערכים של היהודים האורתודוקסים היתה מתקבלת ברעש גדול.

גם אם אנשים בתוך הקהילה החרדית יאמרו שזהו שולי שוליה של הקהילה ויקלו ראש באמרות של אלו שעשו מנגל, אסור לקבל זאת. יש לסלוד מהדחייה העמוקה שמביעים רבים כלפי הערכים הכי בסיסיים של החברה היהודית. איני אומר שכולם צריכים להתאבל באותה דרך, אך יש כאן עניין של כיבוד מרחב ציבורי. אם יום אחד ישתנו החוקים של אותו מרחב, אז נשנה את דרך השיפוט.

יש דרכים שונות למרוד בישראליות ובחוקי המדינה, יש שהופכים את מעשה ההתנגדות שלהם לפוליטי אך יש כאלו שפשוט פועלים אחרת. אסור להקל בהם ראש, התופעה רחבה וקשה וראויה לטיפול נוקב ויסודי.

שותף למופע ערס פואטיקה שמתארחת בערב ספוקן וורד ושירה שחורה של קפה גיברלטר Cafe Gibraltar ! עם – "כושילאמאשלהם" וההצגה "פריחה שם יפה". בקיצור—-> אירוע נפיץ. ראו הוזהרתם וגם הוזמנתם!

*

שיר לבני זונות

שגנבו לאימא שלי את הקניות

טל איפרגן

 

שני נערים בחולצות לבנות

גנבו לאימא שלי את הקניות

יש לי אימא אחת ויחידה. דווקא לה?

בשעת ערב מוקדמת בה כנראה

איש לא פסע ברחוב, כך נדמה

אחרי אמי האחת הם עקבו

את תיק הגב לה חטפו. מה יעשו

בשמן זית ובמים? לא מתערבבים השניים.

דבש וסבון, שעועית קפואה

שתי קופסאות "טיים", חולצת עבודה מסריחה

אפילו אבקת כביסה למכונה

בתיק הגב לא הייתה

שכן

אין

מכונת כביסה.

שני נערים בחולצות לבנות

גרמו לאחת היחידה, בשעת ערב מוקדמת לבכות.

בני זונות,

אני מאחלת לכם לבשל את השעועית הירוקה

ולהחליק על שלולית של שמן עמוקה

אולי רק כך, שם, על הרצפה

תצליחו להבין מה היא מרגישה

כשהיא צמאה

למים.

 הגיבו בדף הפייסבוק שלי

שר האוצר הבא: העלה את תקציב התרבות

מתוך
מתוך "עיתון אישי"

תרבות: שינוי קטן, הבדל גדול 

המשימות של שר האוצר הבא מורכבות, וברובן יידרשו מהלכים כואבים. רבים מדברים על תקציבי הביטחון, הרווחה והבריאות העומדים במוקד סדר היום, אבל ראוי לומר גם: אל תשכחו את תקציב התרבות. כשהוא מוזנח ונטוש לגמרי, קיים יחס בלתי נתפס בין תקציב זה לבין תקציבי שאר המשרדים.
תקציב התרבות בישראל עומד על 0.03 מהתקציב הלאומי. התקן של מדינות ה־OECD, שאותו אמורה ישראל לקיים, קובע שתקציב התרבות יעמוד על לפחות אחוז אחד מסך התקציב הכולל. אם ישראל תשלש את התמיכה שלה בתרבות הישראלית, היא תיישר קו עם מדינות המערב ותוביל אותנו להיות כחלק ממשפחת העמים הדמוקרטיים. הזכות לתרבות לא פחות חשובה מזכויות חברתיות אחרות.
הדרישה להעלות את התקציב לאחוז היא הגיונית והגונה. הדבר לא יפגע בתקציבים אחרים בצורה ניכרת, וכמעט שלא יורגש בתוך הסחר־מכר הפוליטי.
שינוי כל כך קטן בתקציב התרבות יביא שינוי הרבה יותר גדול בכל כך הרבה תחומי יצירה בישראל. מדינת ישראל תצעד לתוך עתיד פורה. אסור לנו להיות מדינה עם תרבות מנוונת, הכלואה בתוך שוליה. עלינו לקחת את השוליים למרכז ולתת לפלורליזם התרבותי להישמע.
התרבות הישראלית היום דומה למשחק כיסאות מוסיקליים, שבו כל הזמן מוציאים כיסא וכל היוצרים נלחמים על הכיסאות הנותרים. אך אפשר לבנות תרבות אחרת. אם יוגדל תקציב התרבות, נוכל לראות את היוצרים ואת היוצרות עולים על פני הקרקע, פחות עסוקים בהישרדות ויותר ביצירה ובתרומה לחברה.
העלאת תקציב התרבות תוריד את מפלס האלימות, הגזענות וההסתה. כידוע, אמנות מבצעת סובלימציה לתשוקות הכי אפלות, ומתן ביטוי אמנותי לא יכול להרוג או לפגוע באיש, אלא לשנות ערכים ולייצר חברה סובלנית יותר.
העלאת תקציב התרבות לא רק תתרום לדור שלנו, אלא תהיה המסר והבשורה שלנו לדורות הבאים. שכן העתיד שלנו מונח בתוך החלטה שכזאת. הדורות הבאים יזכו להישגים ניכרים ולשגשוג יצירתי בזכותנו. איננו צריכים רק לקבור את ראשנו בתוך החול כבת יענה, אלא להרימו כמו קשר מוכשר במשחק כדורגל ולחפש למי למסור את הכדור. התרבות היא תהליך מסירה מדור לדור של ערכים, של נטיות, של זהויות ושל משמעויות. בהיעדר תרבות, האדם לא יכול לקבל אופקים שאליהם ירצה לשאוף. התרבות מעניקה סוג של אתגר פוטנציאלי לחברה הישראלית. וכשנדע מהם האתגרים העומדים בפנינו, נדע לאן עלינו לפנות בדרך הקשה של מדינה בראשית ימיה.
העלאת תקציב התרבות לאחוז אחד ויותר מתקציב המדינה אינה החלטה של שמאל או של ימין, היא צריכה להיות החלטה רוחבית לכל המפלגות. נקרא לכל המפלגות להתאחד סביב תרבות משגשגת, ללא הבדל לאום, גזע, אתניות, מין, מיניות או דת.
במדינה מרובת תרבויות ושוני נוכל לדעת בביטחון שהגדלת תקציב התרבות תייצר רב־תרבותיות משובחת. דמו את התרבויות השונות לחלקות אדמות, ואת עצמכם לכאלו המביטים בהן מתוך כנף מטוס ורואים רק שטיח צבעוני, עשיר ומגוון.
שר האוצר בממשלה המתקרבת אלינו, כולם ידברו איתך על קיצוצים, אך בתנועה קטנה תוכל לייצר שינוי ענק.

יפנית אדומה | ענת גוטמן

Curse 123 By erokism cc: flickr
Curse 123 By erokism cc: flickr

 

מה יש לך, יש לך בבטן?

 מה יש לי, מה יש לי בבטן?

 

יש לי חולות זהב בבטן

יש לי את הכאן והעכשיו בבטן

יש לי שק של מלט יש לי אבנים

יש לי מים בבטן, בוץ שחור, פנינים

יש לי זרע פורענות בבטן

יש לי טוב לחיות בעד טוב למות בבטן

יש לי חיים בבטן , חייל ,אולי חיילת

יש לי אמת בבטן

שקמה ונופלת

מה יש לך, יש לך בבטן?

 מה יש לי, מה יש לי בבטן?

 

יש לי קווי חשמל בבטן קבורים בקירות

 עולים ישר לשמיים דרך אטמוספירות נגד כוחות טבע דרך תקרות

יש לי בית בבטן

עיניים קטנות עצומות

יש לי מים בבטן

חיים שלמים בכמה נשימות

אני בונה כפר בבטן

יש לי את הפנים שלה באור

אני רואה את המחר בבטן

גלי קול גלי אור

מה יש לך, יש לך בבטן?

 מה יש לי, מה יש לי בבטן?

 

 

ובימי הבטן החשוכים והקרים

 ובימי הבטן הפרה היסטוריים, המוכרים

הייתי פליט,

הלכתי לאט את כל הדרך מהבאר עד לכיכר

שקים של קש,

 שכבה שכבה

בניתי בית בניתי כפר

במקום הזר הזה

עמוק בבטן

ראיתי נהר זורם מסביב

ופירות ומים ועצים

ואת כל האנשים רצים אלי בזעם

את כל האנשים האלה רצים

הייתי אחרת,

הייתי בדיוק אותו הדבר

אישה או גבר או איזה עוף מוזר

הייתי במרכז והייתי לבד

נפלתי למשכב הייתי מת מוטל בצד הדרך

מה יש לך, יש לך בבטן?

 מה יש לי, מה יש לי בבטן?

 

יש לי קורמורן נוטף נפט

את כל החסד, את כל האמת

 פליט אריתראי על מזרון במקלט בתחנה המרכזית

רפובליקת בננות, אימפריה שוקעת, שילטון ריכוזי

ויש לי כאב לב בבטן

יש לי ידיים כבולות בבטן

את העיניים של אדם

את החיוך של חסן

  שמונים  איש על סיר מרק של אורלי

מאה איש על סיר אורז של יגאל

שלוש מאות איש בלילה על הדשא וממטרות שפועלות

יש לי דרכונים בפחי זבל, תיקים שפוכים במכולות

אוטובוסים עמוסים אדם בדרך לתהום

יש לי את הקו הירוק רחוק מאחור

במרחק נגיעה את הקו האדום

גל 500 קשר, מבקע כורים

 יש כאן אהבה כמו שרואים בסרטים, כמו שקוראים בספרים

כן, אני רוצה הכול בבטן

והעולם בגודל של אגרוף

והוא שתול אצלי עמוק מתחת לאבן

ויום אחד, כן יום אחד אני אחטוף

מה יש לך, יש לך בבטן?

 מה יש לי, מה יש לי בבטן?

 

יש לי את הלבונה את המור

ארז הלבנון

הרס ועשן

אימום

של אמא, ילד, גוף חימום

  לפיד אנושי בוער

חילזון רדום שמתעורר

 

אלף מאוֹרות

אלף מאוּרות

אלף חיות טרף

אלף מדינות אלף בירות

יש שם חשמל ביוב ומים

 אדמה מלוחה, כלום לא גדל בה עד השמיים

מכונה שעובדת בלי שמן ,בלי זהב שחור

ואני לא אגמור את הצד הזה

בלי לעבור צד,

בלי לחזור,

רק לא לעצור

 לאלבום של ענת גוטמן: "יפני אדום"

הפוסט הזה נכתב בהתנדבות על זמני הפרטי, אשמח לתרומות ואני מבטיח. שעל כל תרומה תקבלו פוסט.

שבוע טוב!