הגירה והתלישות: ישראלים בברלין והפוליטיקה של מדינת המוצא

מה קורה לסופרים מזרח-תיכוניים ולכתיבה הלא-אירופית, בכתיבה מחדש של הפיוס עם החברה הגרמנית פוסט השואה, ובתוך כך, מהן נקודות ההזדהות שלהם עם הערביות והאירופיות

על האש בגן סאקר ביום השואה: לא להקל ראש גם במיעוט

פרסום התמונה של כמה חרדים שעשו "על האש" בגן סאקר בערב יום השואה היה צעד נכון. חופש הביטוי בישראל חשוב ואסור להשתיק תמונות, גם אם הן לא פשוטות, דווקא בשל הסכנה שיש מי שמנסה להדחיק את הבעיה. חרדים רבים, כמו רבים מהחילונים, לא תמיד מסתדרים עם הנרטיב ההגמוני, אבל הקריאה להצניע את השוני וההבדל לא באמת מסתדרת עם חופש הביטוי. לתקשורת יש הזכות והחובה לפרסם תמונות קשות שמצביעות על קונפליקטים המתרחשים בזמנים רגישים כיום השואה או כיום הזיכרון.

המגילה השישית: ראיון עם מחבר מגילת השואה פרופ' אביגדור שנאן

שואת יהודי אירופה היא חורבן שמסרב לכל פירוש או הסבר תיאולוגיים. אולם למרות זאת נתחברה לפני כשבע שנים "מגילת השואה" – טקסט שלראשונה מנסה לעגן את זכרון השואה בהקשר דתי-ליטורגי. בראיון מספר מחבר המגילה פרופ' אביגדור שנאן: "התחושה היתה כאילו מישהו כותב את זה דרכי"

החלב השחור לא נגמר: על שירת פאול צלאן

השירה של פאול צלאן ביקשה ליצור שפה מתוך הכאוס, כדי "לצאת מתוך אלף האפילות"

איך כותבים את מלקולם אקס בעברית

"מהפכה היא כמו שריפה ביער" ספר המאמרים של מלקולם אקס שראה אור בעברית בהוצאת נהר ספרים מכיל בתוכו תובנות רבות הרלבנטיות למציאות בישראל. הנה סקירה של הספר החדש.

איך משתחררים מהמסילה: על הספר "הרחק מהמסילה" של חנה יבלונקה

"הרחק מהמסילה" מראה כיצד הזכרון ההיסטורי של השואה קשור ליחסים החברתיים המורכבים שבין מערב ומזרח, מדינה ושאלות בין דוריות. חנה יבלונקה פותחת את הפרק הראשון של ספרה החדשני במילים: "קורותיהם של יהודי צפון-אפריקה בתקופת מלחמת העולם השנייה נכתבו רק בחלוף כמה עשרות שנים" (עמ' 27).