תעלו על התדר של עדי קיסר בקפה גיברלטר

לפני שבוע עדי קיסר עורכת "ערס פואטיקה, אירחה אותי בפנתיאון של קפה גיברלטר ברדיו של התדר. בתוכנית הקראנו והשמענו יצירות פואטיות ומוזיקליות מן המזרח בין השאר של סמי שלום שיטרית כותב קסידה לזכרו מחמוד דרוויש ושיר מקסים על אכילת מנגו של ברכה סרי ז״ל. הבאנו שירה מעולה אלמוג בהר וראפ של קלקידן ותרגום של יוסי יונה ל׳פוג אל נחל׳ ועוד. תהנו

החלב השחור לא נגמר: על שירת פאול צלאן

השירה של פאול צלאן ביקשה ליצור שפה מתוך הכאוס, כדי "לצאת מתוך אלף האפילות"

עידן העבדות לפי גירסת טרנטינו: לא לפוליטיקה של זהויות והיסטוריציזם

הסרט החדש של הבמאי הידוע קוונטין טרנטינו, "ג'אנגו ללא מעצורים", חוזר לתקופה האכזרית של העבדות – תקופה שהיא הטראומה הקשה של ההיסטוריה האמריקנית. טרנטינו עושה את המהלך ההיסטורי הקולנועי דווקא בעיצומו של עשור ששייך לנשיא ברק אובאמה. אך מדוע לחזור לתקופת העבדות כשיש כבר נשיא שחור, שנבחר לשתי תקופות של נשיאות?

כמה הן יפות, הערביות האלה | יובל גלעד

הכוח מייצר חלוקת עבודה במרחבים שונים, ויובל גלעד מתמרד נגדה במבט ביקורתי.

סוף העולם – זה התחיל כשהפסקנו לחלום?

ה-21/12 הוא הדבר שהכי מפחיד את הדור הצעיר. העובדה שהאנושות עדיין יכולה לדמיין איך היא נעלמת ברגע אחד מפתיעה. ומצד שני, מבט אל המציאות מגלה שבקצב החיים המהיר שבו אנו חיים, אין לנו יכולת לשרוד

מסע הפיוט המסתורי: קריאה בחמישה פיוטים יהודיים מהמזרח

קריאה שלי בחמישה פיוטים יהודיים מהמזרח.

זמנים מופלאים במד"ב: מה קורה שכדור הארץ מאט

ספרה הראשון של קארן תומפסון ווקר מפתיע, ונע בין רומן התבגרות לסיפור בין-גלקטי

הסיפור על נמר השלג מחליף את ההיסטוריה: על הכלה הנצחית של צ'ינגיס אייטמטוב

"נמר השלג (הכלה הנצחית") מאת צ'ינגיס אייטמטוב מקירגיזסטן הוא ספרו האחרון ונכתב בשנת .2006 העלילה סובבת סביב ארסן, עיתונאי מלא פאתוס שהקריירה שלו בדעיכה.

משורר תל אביבי? ראיון של בן אברהמי עימי בכתב "דעת פרת"

מתי שמואלוף, מהפכן תל אביבי, וחברתי, לא ברור באיזה סדר. מיושבי סלון מזל, משורר ופילוסוף או כפי שהוא מעיד על עצמו: "עורך אסופה נגד המלחמה באיראן, מכין ארונות קבורה, מאמן את המקוננות, מייבא שימורים למכירה עצמאית, אוגר צבע אדום לכותרות העיתונים, ובעיקר מתחמש". קראו את הראיון שערך עימי בן אברהמי, לכתב העת
"דעת פרת".

האשכנזי-הערבי: ראיון עם איתמר הנדלמן בן כנען סמית

(הכתבה מובאת כאן בשינויים קלים מהמקור) ביום אחד, לפני מספר חודשים, החליט העיתונאי והסופר איתמר הנדלמן בן-כנען לעבור ביחד עם משפחתו (אולגה, זוגתו ושרלין, בתו החורגת) ליפו. הוא עזב את תל-אביב, שהצטברה בספרות ובשירה שלו והתבטאה בחבריו. שינוי המיקום, הביא גם לשינוי זהות. ובכלל, התחקות אחרי שמות המשפחה של איתמר יכול להביא לתובנות והארות עלהמשך לקרוא "האשכנזי-הערבי: ראיון עם איתמר הנדלמן בן כנען סמית"