בין וזר־שטראסה להרמן־שטראסה

אוי. הנה עוד ישראלי שטעה והניח את המחשב הנייד לא בשורה שמותר בה לעבוד ב"ק־פטיש". אני מדבר אליו בעברית. כמה כוח יש לשמוע את השפה הזאת מחוץ לישראל, וכמה סתמיות לעתים יש בה כששומעים אותה בישראל. ה"ק־פטיש" ("K-fetisch") הוא קפה לא רגיל: כשסיפרתי עליו לחברי ואמרתי שאין בו מנהלים וכולם שותפים, הייתי צריך להוסיף שאלה לא שותפים מסחריים אלא שותפים פוליטיים, כקולקטיב. ומדוע זה חשוב? ובכן, אתה רואה בחוץ את השלט "פליטים מתקבלים בברכה" ואתה יודע שהפליטים מרגישים בבית. וכולנו פליטים של מזרח תיכון בוער, של הבטחה לגן עדן חברתי שממנה גורשנו למען האחוז האחד שלוקח את כל הרווחים. [הטור שלי "ישראלי בברלין" חזר לפעולה]

מה זה להיות ישראלי בברלין: כתבה של ערוץ RBB

מה זה להיות ישראלי בברלין, הנה קטע מכתבה שעשו בערוץ ר.ב.ב ושתעלה לקראת אמצא מאי בטלוויזיה הגרמנית