נט טרנר: הלוחם הגדול נגד העבדות

הקשיבו לתוכנית "חיים של אחרים עם ערן סבאג" שאירח אותי בנושא "נט טרנר"

באלבום השני "לנצח" (forever) של להקת ווה טאנג קלאן [Wu – Tang Clan ] הוזכר המאבק העיקש של נט טרנר. רק שהעבדות אצל הקלאן קיבלה אופי מנטאלי ולא פיזי כמו בימי טרנר.  היה זה בשיר "העיר" שסימפל את הרצועה של סטיבי וורנר (living the city). וכך הם כתבו:

"כמו נט טרנר, אני איצור ספקטקל, אמות בהתנגדות, אבל אקח איתי ארבעים שטנים"

"Like Nat Turner create a spectacle / I may die in the scuffle but I'm takin forty devils".

כך בחרתי לפתוח את הדברים על נט טרנר. הוא חי מעבר לזמן. תודעת השחורים בשנות השישים התכתבה עם המעשה שלו מאתיים שנה אחרי – כנראה שהפך להיות חלק בלתי נפרד מהתודעה האמריקאית.

המשך קריאת הפוסט "נט טרנר: הלוחם הגדול נגד העבדות"

סנדי הוכיחה מי בעלת הבית

ברגע אחד התהפכו היוצרות. הוריקן סנדי הפך לכאורה את ארה"ב למדינת עולם שלישי. להוריקן לא היו כוונות להתחשב בשום פרמטר טכנולוגי, פוליטי או חברתי. הוא הוכיח שגם עליונות אמריקנית בתחומים רבים לא תוכל לעצור את איתני הטבע.

שבוע אחרי שקראנו את פרשת נח והמבול, הגיע מבול על אמריקה. ההוריקן הזה הצליח לשתק את החוף המזרחי ולהעלות סימני שאלה גם בנוגע למידת ההשפעה על הבחירות הקרובות, שיתקיימו ביום שלישי הבא.

ההתפרצות האלימה של איתני הטבע אל חיינו מאפשרת לנו לראות מעבר לביטחון העצמי של האומה. כשהוריקן, רעידת אדמה או גלי צונאמי נוחתים בתוך אזורים מאוכלסים, הם חושפים לפנינו את האמת המרה. ספק אם אפשר להתכונן לגמרי לאסונות הטבע הבאים, ובכל זאת כולנו מלאי מסירות ואמונה לתבונה האנושית, שעוד תמציא לנו בעתיד ביטחון גדול יותר.

נראה שאפילו לממשלת ארה"ב, למדע ולפיתוח הטכנולוגי אין אפשרות עמידה והתנגדות כלשהי כשמדובר באיתני הטבע. אי אפשר להעלים אותם – לכל היותר לנסות להתמודד עימם בכבוד. סנדי היא סופה אדירה שמימדיה לא היו מוכרים לציבור האמריקני. אלפי טיסות בוטלו, ניו איילנד ולונג איילנד הפכו לאזורי אסון, סכרים התמוטטו, מיליונים נותקו מהחשמל, מאות אלפים עזבו את בתיהם, הרכבת התחתית הוצפה בניו יורק ותושבים רבים מחכים על הגגות לחילוץ. אטלנטיק סיטי הוצפה לחלוטין, ומים רבים שטפו אזורים אורבניים רבים שלא היו מוכנים לכך.

איך תשפיע סנדי על התודעה האמריקנית?

בדרך כלל אסונות שכאלו מתרחשים בעולם השלישי, רחוק מהמערב. במקרה הטוב המערב עוקב בטלוויזיה ושולח את הסיוע ההומניטרי. ובתווך, גם ישראל עושה ככל שביכולתה כדי לעזור (בדומה לאסון בהאיטי). העולם מתגייס בצורות שונות של עזרה ושולח צוותים לאזורים נידחים. כולנו זוכרים את גלי הצונאמי הגדולים, את רעידות האדמה ואת האסונות שהחריבו והרגו מיליוני חסרי ישע ברחבי העולם. אך תמיד בעולם השלישי הפגיעה של אסונות הטבע הייתה כפולה, שכן האסון היכה גם בערים ללא הגנה, ופגע גם באוכלוסיות עניות וחסרות ישע.

באסון קתרינה היה רגע דומה בארה"ב, אך בדרך נס הוא לא התפרס על החוף כולו. ב"ניו יורק טיימס" ערכו בשנת 2006 תחקיר באמצעות 300 מהנדסים ומומחי סערה, שלמדו את ההוריקן שפגע באזור ואת מערכות ההגנה של העיר. התחקיר העלה כי מערכות ההגנה של ניו אורלינס לא עמדו במשימה, אך כנראה גם שבע שנים לאחר אסון קתרינה, ארה"ב עדיין לא הצליחה לפתח מערכת הגנה מספקת ומושלמת דיה כדי להתמודד עם הנזקים האדירים של הסופה.

הוריקן סנדי חסר רחמים כלפי הפגמים האנושיים שמצויים בלב המערב. טרור יכול לגרום למצב חירום, אבל תמיד יהיו שם, אורבים, איתני הטבע. ויהיה מעניין לראות את ההשפעה של ההרס שיותיר הוריקן סנדי על התודעה האמריקנית. מה יקרה לאוּמת האייפונים, האייפדים, הלוויינים ושאר הגאדג'טים אחרי שיתברר שוב שאי אפשר באמת לעצור הוריקן. האמריקנים תמיד ראו את עצמם כמי שנמצאים מעל לטבע. בכל סרטי האסונות של הוליווד מגיע גיבור-על שיכול להביא תרופה. אך הפעם אין גיבור-על ויש עצב גדול.

המאמר התפרסם לראשונה בישראל היום ולאחר מכן בוואלה

קריאה נוספת:

ווה טאנג קלאן הקדישו שורה לנאט טרנר (שאליו הוקדשה אתמול (30.10) התוכנית "חיים של אחרים עם ערן סבאג") בשיר "העיר": "כמו נט טרנר, אצור ספקטקל, אמות בהתנגדות, אבל אקח איתי ארבעים שטנים"